<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן רל"ז</h1>
<h2>דף כד:</h2>
שלא להעיד רשע שנאמר (שמות כ"ג) אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס וגם אסור (סנהדרין דף כ"ה וכ"ז וב"ק ע"ב) לעד כשר להצטרף עם עד רשע אפי' העדות אמת כך כתוב בספר המצות (לאוין סימן רי"ד)א) וכל איש שעבר עבירה דאורייתא (סנהדרין כ"ה וכ"ו) פסול דאורייתא עבר עבירה דרבנן פסול מדרבנן, ועד זומם (שם דף כ"ז) למפרע הוא נפסל כאביי ופסול דאורייתא אין צריך הכרזה ופסול דרבנן צריך הכרזה ועדותו טוב הוא עד שיכריזוהו, ואלו הן הפסולין מלוי (שם דף כ"ה) ברבית הלוה והמלוה אבל העדים שמא כשרים הם כי אינם סבורים לעשות עבירה, וכל מי שאינו סבור לעשות עבירה כשר לעדות, ומפריחי (שם כל הסוגיא מדף כ"ד עד כ"ז) יונים, ומשחקי בקוביא, וסוחרי שביעית, ומשחקי בקוביא היכא שיש לו אומנות אחרת כשר, והוסיפו עליהם החמסנים הלוקחים שלא מדעת בעלים, והרועים, אחד רועה בהמה דקה, ואחד רועה בהמה גסה, אבל מגדלי (ב"ק דף מ"ט) בהמה דקה כשרים בחוצה לארץ, ומוכסין פסולים וסתם מוכס פסול, וסתם גבאי כשר, וגנב ניסן וגנב תשרי לא שמיה גנב ובאריסי' בדבר מועט, ואוכלי צדקות של עכו"ם, אם אפשר להיות נזון בצנעה, ומבזה עצמו בפרהסיא פסול, ואם לאו כשרב) ומשומד לדבר אחד (חולין דף ד') לא הוי משומד לדבר אחר, ואם היה יודע בעדות קודם שנסתמה ונסתמה פסול, ואימתי חזרת (סנהדרין דף כ"ה כל הסוגיא) משחק בקוביא משישברו פספסיהן מעצמם ויחזרו מעצמם שלא ישחקו עוד ואפילו בחנם, מאימתי חזרת מפריחי יונים משישברו הכלי' שהם צדים בהם ויחזרו בהם דאפי' במדבר לא עבדיג), וכן טבח (ירושלמי דשבועות דף ל"ז ול"ח) שהיה בודק לעצמו ויצאת טרפה מתחת ידו פסול עד שילך למקום שאין מכירים אותו ויוציא טרפה מתחת ידו בדבר חשוב ומשלו. [סמ"ק סימן רל"ז]. א) וקשה האיך יכבוש עדותו, נראה שאינו אסור אלא שלא יאמר הכשר אני ופלו' ראינו כך אלא י"ל כך ראיתי. ב) והאוכל בשוק ועבדים וקטנים וחרשים ושוטים וסומים בשתי עינים אבל באחת מעיניו כשר. ג) חזרת מלוי ברבית עד שיקרעו את שטרותיהם מעצמם ויחזרו בהם חזרה גמורה שלא ילוו ברבית אפי' לעכו"ם ואפילו בכדי חייו.
